עדנה טופר טראנס מדיום ומתקשרת - נותנת ייעוץ בתקשור ומלמדת תקשור
עדנה טופר מאסטר למודעות עצמית והתפתחות רוחנית.
בין המורים הראשונים בישראל שהעזו ללמד רוחניות,
מודעות ותקשור.
בשנת 1994 פרצה דרך כאשר הקימה את המרכז הרוחני "כוליות" – למימוש המהות,
הפועל על בסיס מחקר רב שנים שזכה לשם "תבונת הכוליות".
טופר טראנס מדיום ומתקשרת היא רואה כזכות גדולה לחבר אנשים למורה הרוחני שלהם במפגש ייעוץ בתקשור.
טופר מלמדת קורס / לימודי "התקשור הטבעי" שאנשים יוכלו לתקשר באופן עצמאי.
עדנה טופר טראנס מדיום ומתקשרת בכל הסגנונות התקשור נותנת ייעוץ בתקשור עשרות שנים, רואה את המורים הרוחניים של האנשים וגם מאפשרת לישויות שונות – מורים רוחניים, מלאכים, נפטרים, וישויות נוספות להשתמש בגופה ולדבר דרכה.
למה זה חשוב לציין זאת? כי יש לה ניסיון עצום בכל מה שקורה בעולמות העליונים. היא מכירה ישויות רבות שעברו דרך גופה: נפטרים, ישויות מחוץ לכדור הארץ, ממועצה הגלקטית העליונה, בני האור העליון, המלאך מטטרון, אכבר הגדול ומורים רבים של אנשים מכל הסוגים.
עדנה טופר שמאנית, יש לה יכולת להיכנס לכל הוויה לשם ריפוי, תיקון ושחרור חסימות מעומק הנשמה, טראומות ופוסט טראומות, בחיים האלה ובגלגולים קודמים.
למה זה חשוב לציין זאת? כי עדנה טופר בפגישה ייעוץ בתקשור מסתכלת על הצ'אקרות ( מרכזי אנרגיה ) של הלקוח רואה מה קורה בצ'קרות, רואה את החסימות שיש לאנשים.
דרכי כמתקשרת - עדנה טופר
תקשרתי עוד בילדותי
כבר מילדותי תקשרתי אך לא הייתי כלל במודעות למושג תקשור ולא ידעתי שאני מתקשרת. פשוט ידעתי דברים ולא ידעתי למה כל הזמן אנשים באים להתייעץ איתי. זה היה בכל מקום בו הייתי.
שאלתי את עצמי למה אנשים באים אליי בהיחבא להתייעץ עימי? זה היה כל כך מוזר שגם צעירים וגם מבוגרים היו שופכים אליי, את כל צרותיהם.
לימים הבנתי כי תקשרתי להם ונתתי להם עצות טובות, אחרת למה כל כך הרבה אנשים פנו אלי?
אז לא הבנתי שאני מתקשרת את מורים הרוחניים ומדברת עם הישויות כל הזמן.
גדלתי מגיל שש וחצי לבד בלי אבא ואימא, (הם התגרשו ) חיה לבד בקיבוץ לא היה מי שיקלקל את את היכולות תקשור שלי .
יכולות התקשור הרבות שלי הלכו וגברו. זאת הייתה השפה הטבעית שלי ולא הבנתי שאני יוצאת דופן.
הייתי קוראת מחשבות
כשהייתי קוראת מחשבותיהם של אנשים וזה יצר הרבה מאוד בעיות. הייתי עונה לאנשים, לא לפי מה שהם אומרים, אלה לפי מה שהם חושבים.
בייחוד זכורים לי ימי הולדת של אורחים שהוזמנו והיו אומרים לי עדנהל'ה כאילו בחיבה אך למעשה הייתי רואה את מחשבותיהם שהם שונאים אותי ועדנהל'ה זה זיוף אחד גדול.
לא ידעתי להיות פוליטיקאית הייתי מגיבה ישירות למחשבותיהם. אמי לא ידעה מה לעשות איתי ועשרות פעמים אמרה לי " שצריך לדעת להיות פוליטיקאי אחרת לא יהיה לי טוב בחיים".
הייתי עונה לה כך: האנשים שיהיו לידי יהיו כנים וישרים ולא צבועים! מאז ועד היום אנשים כאלה "מנומסים או צבועים או פוליטיקאים" פשוט לא יכולים להיות לידי הרבה זמן, תמיד יהיה רגע שזה יתפוצץ.
אני שמחה להיות על יד אנשים כנים, ישרים ומלאי אהבה.
הייתי קולטת את רגשות האנשים
כתוצאה מזה שאני מרגישה דברים, לא יכולה לתפקד כמו שאר האנשים וזה גרם להרבה בעיות.
אמי סיפרה לי, שהייתי קטנה כאשר הייתה לוקחת אותי למצעדים (בימי העצמאות או עדלאידע בפורים) הייתי מתחילה לבכות ולצעוק שייקחו אותי מכאן. אמי הייתה מאוכזבת מאד ממני, הרי דאגה שיהיו לנו מקומות טובים לראות את התהלוכה.
שהתבגרתי הבנתי, שהייתי קולטת את העצב וכאב של האנשים, כשהייתי מגיעה למקומות שיש בהם מאסות של אנשים הייתי מתחילה לצאת מכל איזון, זה היה יותר מדי קשה בשבילי.
לא יכולתי לשאת את אוסף הכאב והסבל של האנשים מסביבי.
הייתי צעירה מאד בגיל ואף אחד לא הסביר לי מה קורה לי, לא היה מי שיסביר ילמד.
רק במשך השנים הבנתי למה כל כך קשה לי להיות עם הרבה אנשים. זה קרה כשלקחו אותי לשוק ואפילו באוטובוס, הייתי מתחילה לקלוט את הרגשות של האנשים ורוב האנשים חיים בעצב ובכאב.
תקשרתי בשירה
מכיוון שתקשרתי כבר בילדותי הייתי ממציאה לעצמי כל הזמן שירים. השירים היו מגיעים אליי, הייתי שרה ומנסה לכתוב אותם, אך רק בגיל מאוחר הצלחתי. בגיל 18 היה לי כבר אוסף גדול של שירים מתוקשרים.
מאוחר יותר כעסתי על עצמי באיזו זכות אני כותבת שירים, כי הרי אינני משוררת כמו ביאליק או עמיחי, והשמדתי את כולם!
גם את השירים שאימי החביאה ושמרה. כמובן שהשירה לא הפסיקה והמשכתי לכתוב שירים ומאז הוצאתי כבר ספר שירים ורישומים, ויש עוד כמה ספרי שירה בדרך.
תקשרתי בריקוד
כילדה קטנה הייתי כל הזמן רוקדת. הייתי שומעת מוסיקה ורוקדת שעות. הריקוד שלי היה הכניסה לטראנס. תוך כדי ריקוד הייתי נכנסת לעולמות אחרים.
אפילו חשבתי שאהיה רקדנית בבגרותי. לא הבנתי איזה סוג ריקוד אני רוקדת אבל הבנתי שכשאני רוקדת קורה לי משהו מופלא!
אני מקבלת תשובה לכל שאלה שיש ואני מקבלת הרבה אהבה.
זה היה מקום של בריחה לעולמות הגבוהים שכמובן כילדה כלל לא הבנתי, אבל בבגרותי הבנתי שאני נכנסת לטראנס תוך כדי ריקוד ומתקשרת עם המורים הרוחניים שלי.
לימדתי אנשים להיכנס לטראנס דרך ריקוד
המיומנות שלי להיכנס לטראנס הגיעה מגלגוליי הקודמים כיוון שעשיתי זאת באופן טבעי כל חיי.
ב-1994 התחלתי ללמד אנשים להיכנס לטראנס תוך כדי ריקוד, קראתי לזה "כולידאנס" להבדיל את זה ממוסיקת הטראנס האלקטרונית.
כשאני מכניסה אנשים לטראנס תוך כדי ריקוד, עולה לעולמות הגבוהים, מעבירה אנרגיה עצומה לכל המשתתפים ובכך עוזרת להם להיכנס לטראנס.
עוברת בין האנשים ועושה להם טיפולים ע"מ לעזור להם להשתחרר, לשחרר את המיינד ואת המחשבות.
במשך השנים לימדתי אנשים להיכנס לטראנס בפסטיבלים רבים, בכנסים ובאירועים למאות אנשים.
התחלתי להיות מודעת לכך שאני מתקשרת
עד 1978 לא הבנתי בכלל שאני מתקשרת, לא הבנתי שאני שונה מאנשים אחרים ושאני קולטת דברים שאחרים לא קולטים.
התחלתי לעשות הפרדה בין המהות שלי ומה שלא שייך לי.
זה קרה כשהלכתי לטיפול אקופקטורה (רפואה סינית). אחרי שהיו לי שתי הפלות בבי"ח בלינסון, פגשתי אישה אשר ספרה לי שיש טיפול חדשני אצל אדם אשר מטפל לפי הרפואה הסינית.
מכיוון שכבר הייתי בענייני רפואה אלטרנטיבית מזה שנים רבות, ישר הלכתי לטיפול אצלו ובזמן הטיפול הבנתי שאני קולטת דברים שלא שייכים לי.
ראיתי שאני קולטת את המתחים שלו את מה שיש לו בלב, את הבעיות הרפואיות והרגשיות שלו.
במקום להיות רגועה ושלווה כמו שהייתי אמורה להיות בטיפול התחלתי להרגיש את כל הכאבים שלו.
אחרי שהתאפקתי והתאפקתי לא יכולתי יותר, באתי לטיפול ואמרתי לו: "עכשיו אין טיפול"! הושבתי אותו והתחלתי לספר לו את כל הבעיות שלו. הוא אימת את הכול.
אחר גם תקשרתי לו את אביו שנפטר.
הבנתי שאני קולטת מה קורה לעומק לכל מיני אנשים והייתי מאמתת אם מה שאני קולטת זה נכון.
כמו למשל אישה שהחזקתי לה את היד בתרגיל במדרשה בחינוך מיוחד והתחלתי להרגיש את העצב הנוראי שלה.
קראתי לה הצידה ואמרתי לה שאני מרגישה את העצב הקשה שיש לה. ואז היא ספרה לי שאמא שלה נפטרה והבן שלה נהרג במלחמת יום הכיפורים.
יכולות התקשור שלי הלכו וגברו בקצב מסחרר
התחילה תקופה מאוד קשה אשר בה מצאתי את עצמי מתקשרת ללא הפסק. לא היו ספרים, לא היו אנשים לשאול אותם מה קורה לי, לא היה עם מי לדבר על זה. בעלי לשעבר היה אומר לי כל הזמן להפסיק ואני מנסה להפסיק וזה רק הולך וגובר.
היכולות שלי הלכו וגברו בקצב מסחרר, כשאני לא מצליחה לשלוט על זה בכלל!
אני נכנסת לאנשים חווה את הסבל שלהם ולא יודעת איך לצאת מזה, מחפשת תשובות לשאלות ולא יודעת איפה למצוא אותן ומרגישה בדידות נוראית.
חיפשתי תשובות בעולם היוגה
מכיוון שעשיתי יוגה כל השנים החל מ-1971, אצל רחל זולברג, חיפשתי את התשובות בעולם היוגה.
שם פגשתי אנשים רוחניים שהיו פתוחים לעולם הרוחני. יכולתי לשאול אותם מה קורה לי.
שנאתי את הרגישות הגבוהה שלי, שנאתי שאני קולטת, שנאתי שאני מתקשרת, עד כדי כך סבלתי מזה שבתחילת דרכי כשלימדתי קורס תקשור ב-1994 לא הבנתי למה אנשים רוצים ללמוד תקשור!
רק זכרתי את הסבל שלי כמתקשרת. לא היה לי מושג עדיין למה זה טוב.
המסע שלי היה דומה לזה של יונה הנביא
בתחילת דרכי המורים הרוחניים שלי היו מאוד סבלניים אליי,
הם ראו את הקשיים שאני עוברת, ראו את הריבים שלי עם האלוהות ואומרת להם ששום דבר לא יעזור לאלוהים אני לא אהיה מתקשרת ולא מורה רוחנית.
אני אמנית וזהו.
וכך החל המסע דומה לזה של יונה הנביא אשר לא רצה להיות נביא. כך זה התחיל איתי, כאשר אני כל הזמן אומרת:
לא אני לא אתקשר!
ולא אלמד!
כמו כל תלמיד סורר, כמו יונה הנביא, התחלתי לקבל את העונשים שלי. הכול נסגר לי.
רק ההוראה נפתחה. כל הזמן רדפו אחריי ואמרו לי בואי תלמדי בבית הספר ואני אמרתי בשום פנים ואופן אני לא רוצה להיות מורה.
מורה מתקשרת – הצלחה בטוחה!
מחוסר ברירה שכן הייתי צריכה לפרנס את שני ילדיי כגרושה, הלכתי להיות מורה.
התחלתי ללמד כמורה בביה"ס בפרדס כץ והייתי קולטת את העצב של הילדים והסבל שלהם זה התיש אותי והייתי בוכה.
פעם ילדה באה לבקש סליחה ממני על התנהגותה בשיעור, ואני התחלתי לבכות, הילדה הנבוכה שאלה המורה "למה את בוכה"? ואני אומרת "איזה סבל נוראי את עוברת בבית כל כך עצוב לך בלב."
עם השנים בגרתי והצלחתי להשתלט על היכולות הטבעיות שלי, והיום אני מצליחה לתעל את היכולות שלי בטיפולים ובתקשורים האישיים, תוך שאני מרגישה ורואה מה קורה לאנשים בתוך תוכם.
ההצלחה שלי כמורה הייתה מסחררת מיידית. שיטות ההוראה שלי היו מתוקשרות, כי לא יכולתי ללמד בגלל שקלטתי את הסבל והכאב של הילדים.
החלטתי תקשרתי איך ללמד?
החל מ- 1987 לימדתי בבית הספר 8 שנים, כאשר כל שיעור התחיל בדמיון מודרך. לימדתי מודעות עצמית דרך אומנות.
מכיון שאז לא הייתה מקובלת המילה "לימודי מודעות עצמית", מאוד היה לי נוח להסתיר זאת דרך האומנות.
היה לי שם שלט גדול בו היה כתוב: "האמנות משקפת את החיים" והתחלתי ללמד על החיים.
שם בבית הספר, תוך כדי השיעורים, העברתי את הסדנאות הראשונות שלי במודעות עצמית אשר היו מותאמות לתלמידים בכיתה ח'.
כמו כן לימדתי חינוך מיוחד ומכיוון שהייתי קולטת את התלמידים הייתה לי הצלחה מדהימה.
למדתי גם שנתיים הדרכת מורים באוניברסיטת תל אביב, הדרכתי ולימדתי גם את המורות מודעות ודמיון מודרך.
לימדתי גם מבוגרים אומנות וציור באותה המתכונת, התחלת שיעור בדמיון מודרך ואח"כ מודעות עצמית דרך ציור.
הפעם הראשונה בה נכנסתי לטראנס מלא
ב-1987 הייתי בסדנה ותוך כדי תהליך פנימי שעשיתי בתוך הסדנה נכנסתי בפעם הראשונה לטראנס מלא.
הייתי מלאת חשמל ואנרגיה, לא יכולתי לזוז ובקושי הצלחתי ללכת. מארגני הסדנה מאוד נבהלו ולא ידעו מה זה.
גם אני בהתחלה לא ידעתי מה זה, רק הרגשתי שכולי מתמלאת בהמון אהבה.
אחרי החוויה הזו התחלתי להיכנס לטראנס וישויות שונות התחילו לעבור דרכי. הייתי במצב של חוסר הדרכה מוחלט מה זה טראנס ומה קורה לגוף בטראנס. לא היה מי שיסביר לי וילמד אותי וגם לא ידעתי לטפל בעצמי נכון אחרי הטראנס והייתי סובלת עמוקות מהתכווצויות שרירים קשות מאוד בכל הגוף.
היום יש לי כבר את הידע איזה סידרת טיפולים הגוף שלי צריך לעבור אחרי היכנסי לטראנס על מנת להחזיר את גופי לאיזון מחודש.
התחלתי לתקשר בטראנס, נושא התקשור כ"כ לא היה מקובל, שהייתי מבקשת מהאנשים שתקשרתי להם, שלא יגלו שאני מתקשרת. זה היה סוד.
מעט אנשים סביבי ידעו בכלל שאני מתקשרת ולא הרביתי לדבר על זה ולגלות את זה, להיפך, הסתרתי.
אפילו משפחתי הקרובה לא ידעה.
מייסדת ומנכ"לית
מרכז "כוליות" – למימוש המהות
רב תחומית
מחברת בין תחומי עניין מגוונים.
מורה ומרצה
מלמדת קורסים למודעות עצמית והתפתחות רוחנית.
מטפלת באנשים
משחררת חסימות עומק, טראומות ופוסט טראומות מהחיים הנוכחיים ובגלגולים קודמים.
מתקשרת
נותנת ייעוץ בתקשור עם המורים הרוחניים אישיים.
אמנית
הציגה תערוכות רבות וזכתה בפרסים בינלאומיים רבים.
סופרת ומשוררת
פרסמה ספר שירה "שירים ורישומים", ושני ספרי סיפורת: "האם אתה מוכן לצאת מלול התרנגולות", "שפע, אהבה וחוכמה" - הדרך לחיים מלאים.
הייתי נכנסת לטראנס מלא ומתקשרת
במשך שמונה שנים כל חודש הייתה לנו פגישה עם הקולגה שלי דורית קידר
וקבוצה של תלמידם מבוגרים שלמדו מודעות עצמית באופן קבוע.
שם הייתי נכנסת לטראנס מלא ומתקשרת להם ללא כסף.
כל הזמן הזה תקשרתי למאות אנשים שונים ורבים מאד בלי לקחת כסף.
עד היום אם יש נפטר שמופיע פתאום ורוצה להעביר מסרים למישהו אני לא לוקחת כסף.
לדעתי זו מתנה מהיקום הנותן ואני מעבירה זאת כמתנה.
פתחתי את מרכז "כוליות"
ב-1994 קיבלתי בתקשור שאני צריכה לעזוב את הבית ספר.
פחדתי מאוד.
ההוראה הייתה עבודה מובטחת ומסודרת עם פנסיה.
אך אז קרה אירוע שלא השאיר שום מקום לספק והייתי צריכה לעזוב את בית הספר.
פתחתי את "כוליות" – למימוש המהות. המרכז למודעות עצמית והתפתחות רוחנית.
ותלמידים ביקשו ממני שהלמד קורס תקשור, וכך התחלתי ללמד תקשור.
ככל שהתפתחתי הבנתי איזו זכות גדולה נפלה בחלקי!
לתת ייעוץ בתקשור וכך לחבר אנשים למורים הרוחניים שלהם.
וכן ללמד אנשים לתקשר בקורס תקשור הטבעי, כדי שאנשים יוכלו לתקשר באופן ישיר ויגדלו ויתפתחו.
