תיקשור אישי משנת 3.12.04

       תיקשור טלפתי מועבר על ידי עדנה טופר לנועם מהמורה הרוחני שלו.

 נועם, מהנדס מחשבים שהיה ספקן גדול בתקשור ולא שם לב לכל הוכחות שקיבל דרך התקשור הזה.

. בתיקשור הזה מתנהל דו שיח מרתק בין נועם למורה הרוחני שלו,

 המסביר על אמונה מול הספק.

מורה : שלום לך בני היקר. האם מה שנגיד עכשיו ייכתב וייזרק באוסף הניירות שלך או זה יהיה דף לעבודה ?

נועם:  דף לעבודה.

מורה :  OK אם זה דף לעבודה, תגדיר לך לעצמך שזה תוכנית לעבודה. כפי שאנחנו רואים אתה גם לא כל כך מאמין לתיקשור אם היינו שואלים עד כמה אתה מאמין לתיקשור מה היית אומר איזה מספר?

נועם: – 7

מורה : כדי שנמשיך לדבר איתך היינו רוצים שאתה תאמין לתיקשור,

מה היית רוצה שיקרה כדי שאתה תאמין למה שאנחנו נאמר לך?

נועם: – הייתי רוצה איזושהי הוכחה מוצקה שהמינד שלי לא יוכל להפריך אחר כך בטענות אלו ואחרות.

מורה : אנחנו ניתן לך את ההוכחה, אך תדע לך, שכבר קיבלת הרבה מאד הוכחות לתיקשור והמינד שלך ממשיך למצוא לעצמו תירוצים. גם עכשיו הוא ימצא לעצמו תירוצים שזה לא אמיתי, לא חשוב, לא שייך ושזה סתם צירוף מקרים, אז לפני שניתן את ההוכחה, איך אתה חושב לעבוד עם המינד שלך, כך שלא יהרוס את ההוכחה?

נועם: – אי אפשר לתת הוכחה שהוא לא יהרוס?

מורה : לא אין דבר כזה !!! לכן למדת בקורס תיקשור על ההבדל בין אמונה מוחלטת לספק, ולעשות הבדל בין אמונה מוחלטת לספק. ברגע שאתה בספק אין מקום לאמונה. לכן חשובה מאד השאלה, מה אומר המינד שלך ואיך אתה מתכוון להפעיל אותו? אל תשכח שאתה הוא בעל הבית ולא הוא. האם אתה יכול לעשות הבחנה בין המינד לאתה? או שזה מעורבב לך כמו שאנחנו רואים הרבה פעמים?

 נועם: אני חושב שזה מעורבב לי.

מורה : אז בוא תסתכל ותתבונן במחשבה האם המחשבה זה אתה?

 נועם: לא המחשבה זה לא אני.

מורה : האם אתה יוצר המחשבה?

 נועם: כן, כי אני היוצר.

 מורה : לכן תתבונן טוב ואז תגיד לנו, הספק מי יוצר אותו?

 נועם: אני ( נועם אומר בחשש )

 מורה : נכון, אתה הוא היוצר של הספק.

 אתה גם יכול לשם אותו בצד כי אתה היוצר וגם המוחק, האם זה ברור לך?

 נועם: כן ולא, אני יצרתי אותו כדי להיות בטוח, אז למה לבטל אותו?

 מורה : לא, לא, לא, אתה מבולבל, אתה יוצר המחשבה, זה ברור?

 נועם: ברור.

 מורה : האם אתה המחשבה?

 נועם: לא אני יוצר המחשבה.

מורה : איך אתה רואה שיצרת מחשבה?

 נועם: כי אני חושב.

מורה : לא, איך אתה חושב?  מה זו מחשבה?  אוקיי אני אסביר לך את זה בצורה ברורה יותר למוח הלוגי שלך. אתה מתכנת מחשבים נכון?

נועם: כן.

מורה : ספר לי, בשביל לתכנת איזושהי פעולה במחשב, אתה יוצר שורות של קוד:
קוד + קוד + קוד. מה יצא לך?

נועם: תכנית.

מורה : והיא מה?

נועם: סדרה של פעולות שהמחשב עושה.

מורה : אם אני אגיד לך עכשיו, לך למזוג לך כוס תה אתה יכול לפרט את הפעולות כמו המחשב קוד +קוד+קוד בשביל להביא לך כוס תה?

נועם: כן הקוד לפעולה:

• קיימת מחשבה שאני צריך לקום.
• מחשבה אני צריך ללכת לדלת.
• מחשבה לפתוח דלת, לפתוח דלת.
• לראות שהמעבר פנוי, לצאת החוצה – מחשבה.
• לנעול נעלי בית – מחשבה.
• לגשת למתקן לחפש כוס תה.
• להשתמש בכוס חדשה או ישנה (מחשבה איזה כוס אני רוצה).
• לבחור תה (איזה תה) לשים תה בכוס.
• לגשת למתקן לשים מים חמים בכוס,
• לחזור לחדר לפי הפעולות הקודמות.

נועם : פתאום חלפה מחשבה במוחי, שהכול שטויות, הבנתי שלפני כל פעולה באה מחשבה.

מורה : אז מה קרה לך? מה קרה לרגש שלך?

נועם: לא יודע, התעצבנתי על כל העסק או משהו כזה.

מורה : אתה בא ומבקש ממני ידע, אני מעביר ומסביר לך משהו שאתה לא מבין אבל באמצע התהליך באה לך מחשבה שהכל שטויות !  ) הוכחה 1 ) 

      האם אתה רוצה שאני אמשיך ללמד אותך?

נועם: כן.

מורה : אז מה תעשה עם המחשבה שהכל שטויות.

נועם: אעכב אותה.

מורה : למה אתה צריך לעכב אותה? אוקי, נחזור רגע,  מי יוצר את המחשבה?

נועם: אני.

מורה : נכון, האם אתה יצרת את הספק?

נועם: כן.

מורה : האם אתה יצרת את האמונה?

נועם: כן.

מורה : ובכן נחזור לשאלה הראשונה שבקשת ממני הוכחה מי יצור את המחשבה שלנו שזה הוכחה?

נועם: מה זאת אומרת?, ברור אני מחליט שזו הוכחה.

 מורה : מי יחליט להאמין שזאת הוכחה?

נועם: אני אחליט לפי ההוכחה. אבל אני צריך את ההוכחה לפני האמונה.

מורה : אבל אם אין לך את האמונה לא תאמין לשום הוכחה.

סלח לי שאני מתעקש אתך, אבל אתה כבר 5 שנים עם עדנה, עובר איתה כל מיני תהליכים ואין לך בכלל אמונה בה, למרות שאמרת הרבה פעמים, אני מאמן, אני מאמין. ראית, הרגשת, וחווית תהליכים מאד ייחודיים, שמעט מאד אנשים זוכים לראות דברים כאלה.
תסלח לי בני היקר אני אוהב אותך מאד, אך אתה מסתכל על העולם כמו ילד שמקבל הרבה הרבה מתנות לידיו והוא עומד ובוכה שהוא לא קיבל אף מתנה. זה מסוכן עבורך כי המינד שלך, ששם אתה יוצר את הספק הוא מגביר אותו ולא נותן לאמונה לפרוח ולשגשג.
עכשיו העברתי לך שיעור שאתה הוא היוצר גם של האמונה וגם של הספק, ואם אתה יוצר את שניהם, בוא תשאל את עצמך למה אני אוהב ליצור יותר ספק מאשר אמונה?

נועם: זה פשוט, זה יותר קל להטיל ספק. חוץ מזה מורי היקר לא ענית לי כיוון שהספק יש לו חשיבות. אני צריך לדעת שאני לא משלה את עצמי, לא מוכר לעצמי אשליות לא יוצר אפקט אשלייתי, מאמין בהם ולא הולך אחרי דברים שקריים.

מורה : ובכן שים לב, מה שאתה אומר במילים אחרות זה שהספק בשבילך הוא השומר כי אתה מפחד להיות פתי שמאמין לכל דבר ואתה מוכן להאמין רק אם יהיה לך הוכחות כמו שאתה אומר, האם זה נכון?

נועם: כן.

מורה : אני צריך להסביר לך משהו, אם אתה מוביל את יצירת הפחד כדבר ראשון, האמונה לא יכולה להיכנס שם. בוא תגיד לי אתה, אני אוכיח לך שאני קיים.

איך תאמין לזה אם אין לך אמונה?

נועם: בשביל זה צריך להיות הוכחה טובה!

מורה : מה זו הוכחה טובה? הרי כל הוכחה שאתן לך לא תהיה הוכחה כי אין לך אמונה. במילים אחרות כשאתה אוהב, איך אתה תדע שאתה אוהב?

נועם: מה זאת אומרת אני מרגיש אהבה.

מורה : כלומר אתה מאמין להרגשה הזאת, אולי היא מטעה אותך?

      אולי היא לא נכונה?

      אולי זה נדמה לך איך אתה יודע?

נועם: אני מרגיש, אם אני לא אאמין לרגשות שלי אני יכול להשתגע.

מורה : רגע אחד, אני חייב להזכיר לך יקירי – שהרגשת הרבה מאוד פעמים דברים ואמרת אני מאמין, אני מאמין, האם אתה מסכים לזה?

נועם: לא כי אחר כך השכל אמר …

מורה : אבל אתה הרגשת נכון? אז למה שם כשאתה מרגיש אתה מאמין לזה, ופה כשאתה מרגיש, אתה לא מאמין לזה?

נועם: תראה אני תמיד רציתי לראות כדי להאמין, לראות ישויות הילות וכו'.

מורה : אתה לא תוכל לראות, כי גם כשתראה אותנו לא תאמין ולא תראה אותנו – תהיה כעיוור, אני אסביר לך למה אתה מאמין לאהבה ולא יכול להאמין לקיומי. כי לאהבה בתרבות שלכם יש מסורת ולגיטימציה שיש כזה דבר – אנשים יודעים שאת הרגש הזה מתרגמים לאהבה, ונתנו לזה לגיטימציה בתרבות המושרשת כל כך, ולקיומי אין בתרבות מספיק ידע ולגיטימציה שאני קיים. לכן אתה לא יכול להאמין לקיומי, כי אין את הלגיטימציה התרבותית אצלך ואצל כל חבריך. אם לא היה בתרבות האנושית, בשיר השירים, כל ספרות האהבה ותיעוד לאהבה ולגיטימציה שיש אהבה, גם לא היית מאמין לאהבה.

 עכשיו תחשוב על עדנה כשהייתה בת 27 ב1978 והתחילה פתאום לתקשר לראות ולהרגיש דברים, האם הייתה לה לגיטימציה בתרבות שהיא חיה בה? האם אז הייתה ספרות בנושא? האם היא נתקלה באנשים כמוה?

היא רק ידעה שאנשים כאלה שמחוברים לישויות ומתקשרים עימן נחשבים למטורפים, ולכן היא שמרה את זה בסוד ורק עזרה לאנשים שהיו נזקקים. היא ועוד רבים כמוה בעולם שהיו חלוצי האמונה, שכתבו ספרים עלינו המורים הרוחניים. הם שיצרו לאנשים אחריהם את ההבנה התרבותית, את הלגיטימציה שזה בסדר זה אמיתי, שיש ישויות כמונו.

נועם: שוב חלפה מחשבה בראשי – מה הנאום הזה, מה עם ההוכחה שלי?)

המורה: ואתה בא ושואל מה עם ההוכחה? (הוכחה 2 )

(נועם חושב – אופס מה זה קריאת מחשבות? עוד הוכחה או צירוף מקרים?)

המורה:  ואני שואל אותך בני היקר והאהוב מה עם האמונה?

נועם: אבל אם תהיה לי אמונה אני לא צריך הוכחה …

מורה : מה אתה אומר! תרשום זאת. ברשותך בני היקר ספר לי כמה פעמים חלמת חלומות תקשור שהדריכו אותך מה לעשות?

נועם: היו בערך 20.

מורה : הם היו כל כך הרבה שאתה כבר לא יכול לספור.

נועם: אני לא יודע כבר מזמן לא היו לי חלומות.

מורה : בבקשה תמשיך לרשום את השיחה הזאת זה חשוב לי מאוד.

האם אחרי החלומות האלה שראית שהם כל כך מוחשיים ומדויקים האמנת?

נועם: רגע אבל אני מפרש את החלומות.

מורה : עצור! האם אחרי החלומות האלה שאני שולח לך ומלמד אותך, האם אחרי שקיבלת שעור אתה מאמין?

נועם: כן אני חושב שכן, אבל החלומות, אני לא יודע זה יכול להיות גם מהתת-מודע לפעמים אני מאמין לחלוטין שלא מהתת מודע, אבל הרבה פעמים אני מאמין שזה מהתת מודע, בעצם אני לא יודע.

– אבל אם היה לי חלום נבואי שיקרה משהו ואז היה קורה אז הייתי מאמין.

– אופס נזכרתי, שבעצם כן היה לי כמה חלומות כאלה – אולי לא מדויקים אבל כן היו לי.

נועם: אני שומע בראש את המורה שלי אומר לי: אתה מבולבלוחושב שהם לא מדויקים כי אתה לא מאמין)

מורה : אני אמרתי לך שאתה מבולבל ואני אמשיך מהמקום הזה.

נועם:  חשבתי בראשי – הפעם זה היה ממש מוזר, כאילו המורה דיבר איתי בראש ואחר שמעתי את זה בתקשור מעדנה. (הוכחה 3 )
מורה: מצד אחד חווית הרבה פעמים עד אינספור מצבים שלא ידעת מה לעשות וקיבלת תשובות דרך החלומות, ואז כשהתעוררת בבוקר ידעת במדויק מה לעשות. תפתח לך את מחברת החלומות שלך, ששם כתבת ממוקד את החלומות ותראה.

אתה זוכר שאמרתי, שאתה כמו ילד שקיבל הרבה מתנות וצועק שאין לו מתנה, זו מתנה אחת שקיבלת, אך אתה לא מיחס לזה חשיבות!

בנוסף לכך כמה פעמים תקשרו לך אותי ועניתי לך על שאלותיך?

וגם את זה פתאום שכחת !

בנוסף לכך כמה פעמים קיבלת סימנים ברורים וראית שאתה מדייק בתחושות ובידע שאתה מקבל? אבל גם את זה שכחת!

כמה פעמים ראית את עדנה נכנסת לטראנס ומעבירה ידע והרגשת וחשת את הזרמים האנרגטיים שהיא מעבירה אבל גם את זה שכחת!

תראה את כל התהליכים שעברת עם עדנה, וכל הזרמים החשמליים שהיית עד להם וגם את זה שכחת!

כי אתה רוצה הוכחות נוספות למרות כל ההוכחות שקיבלת.

 בני היקר, זה לא רק אתה, כך כמוך יש מיליוני אנשים על פני כדור הארץ, שכמוך מקבלים מתנות רבות מאיתנו, ובסוף הם לא מאמינים, ומבקשים עוד ועוד הוכחות וכשאנחנו מנסים להגיד להם שזו לא הבעיה אתנו, אנחנו נותנים להם מלא הוכחות, אבל אם לא יהיה שם מישהו שמאמין להוכחות, אז לא יהיו הוכחות.

נועם: קודם מה שאתה אומר זה מאוד עצוב לכם ולנו.

מורה : לנו זה לא עצוב כי זה נתון שאנחנו יודעים מראש, ואנחנו יודעים שהעולם הולך ומשתנה ויש יותר לגיטימציה לקיומנו בתרבות שלכם – אנחנו לא זקוקים ללגיטימציה, מי זקוק ללגיטימציה בני היקר?

נועם: אנחנו אבל גם אתם כי אז העבודה שלכם תהיה קלה יותר ותשמחו שאנחנו מתפתחים מהר יותר.

מורה : אני רוצה לגלות לך סוד – הרבה אנשים שלא מאמינים בנו מתפתחים וגדלים, הם פשוט לא מודעים, לאיך אנו עושים זאת, הרבה אנשים חושבים שאין להם קשר אתנו, אבל אתה יודע שזו רק מחשבה, יש להם קשר אתנו רק בלתי מודע לפתח מודעות.

ואתה שלומד כל כך הרבה שנים מודעות האם אתה מודע לקיומנו?

נועם: לפעמים כן ולפעמים לא, בתקופה האחרונה בעיקר לא ובעצם כן.

מורה : עברת פעמיים קורס תקשור ראית שאנשים רבים שם מתקשרים איתנו זה נכון?

נועם : חושב בראשו מרגיש  מוזר – פתאום הופיע לי חוסר סבלנות נוראי והתחלתי לשאול את המורה שלי האם המחשבות שיש לי בראש זה אתה?

המורה : כן אני מעביר לך מחשבות בטלפתיה, ( הוכחה 4 )  ואני חוזר ואומר לך השתתפת בקורס תקשור ראית שם אנשים מתקשרים וגם אתה תקשרת, אבל זה נמחק לך מהראש, כי יש שם מחשבה חזקה מאוד שלא נותנת לך להאמין אתה שאתה מתקשר, מסכים איתי?

נועם: כן

מורה : תחשוב טוב, אם פתאום תראה פיל גדול בחדר, האם תחשוב שזו הוכחה?

האם תחשוב שיצרתי זאת בשביל שתאמין? או האם תגיד אה זה שטות ברור שפיל נמצא בחדר.

נועם: פיל אמיתי?

מורה : מה זה חשוב? אם אני אגיד לך אמיתי, אתה תגיד אם יבוא פיל אמיתי בטוח אני אאמין בזה. אז אני אגיד לך שאם פיל אמיתי יגיע הנה אתה גם לא תאמין. כי אם פיל אמיתי יגיע הנה יהיה כאן צירוף מקרים כזה שההיגיון שלך יגיד – אה זה לא הוכחה זה צירוף מקרים כזה וכזה שגרם לפיל להופיע. ואם אני אראה לך פיל דמיוני, אתה גם לא תאמין לי. כי אתה תגיד לי שדמיוני זה אתה יצרת אותו אז גם זה לא הוכחה.

נועם: אני רוצה הוכחה מדעית.

מורה : גם את המדענים אתה לא רואה ובכל זאת אתה מאמין למה שהם אומרים, וגם אם אחרי כמה שנים, הם עושים מחקרים חדשים והם מגלים שמה שהם חקרו לא נכון.

ואתה עדיין מאמין להם!

אני אסביר לך למה אתה מאמין להם, כי יש לגיטימציה תרבותית להאמין להם, לא בגלל שהם חקרו. זה בדיוק כך, כי היום רואים יותר ויותר מחקרים ברמות הגבוהות בפיזיקה ובביולוגיה ובכל תחום ותחום שהמחשבה משפיעה על התוצאה – המחשבה היא המשפיעה על תוצאות המחקר, והרבה מחקרים נעשו רק כתוצאה ממחשבה קודמת, שהמחקר רק בא כדי להצדיק את המחשבה.

מי עוזר למדענים?

מי עוזר להם ברעיונות? מי עוזר להם ביצירתיות? מי עוזר להם בתגליות? אנחנו המורים שלידם.
אבל התרבות שלכם לא מוכנה להאמין, וזה בסדר, זה המקום שאתם נמצאים.
זה כמו תינוק קטן בעריסה, אמא שלו אומרת לו אתה תהיה גדול, תלך, תרוץ תנהג במכונית, תכתוב ותקרא. האם התינוק בעריסה יכול להאמין בכל זה? לא, הוא בכלל לא מבין מה אימו אומרת לו אבל כשהוא מתחיל לגדול ולראות את בני הבית הולכים ונוהגים הוא מבין שגם יהיה כמוהם.  הרבה אנשים בכדור הארץ הם בשלב התינוק בעריסה, יש כמה אנשים שרואים את המורים שלהם כבר הולכים ונוהגים ברכב ומוכנים לבוא וללמוד מהם. זה תהליכי ההתפתחות, התינוק בהתחלה אינו יכול להאמין, שהוא ילך וינהג כי זה לא ביכולתו המחשבתית לקלוט. התינוק בעריסה יודע שמאכילים אותו מחתלים אותו ואהבים אותו. הוא עוד לא מודע לתהליכים שיבואו אח"כ.האם אתה תינוק? האם אתה פעוט? האם אתה ילד? האם אתה בוגר? איפה אתה נמצא?

אני מסיים כאן בני היקר, קבלת הרבה חומרים למחשבה ולדעתי קבלת גם הרבה הוכחות. אני מסיים כאן בשאלה איפה אתה? ואני מקווה שתצליח לענות על כך.  תדע לך שאני מאוד אוהב אותך ורואה את הקשיים שיש לך, אני מזכיר לך להתחיל לראות את המתנות שלך, זה מאוד יעזור לך בחיים. אני מאחל לך הצלחה בכל המטרות שאתה שם לעצמך, אך שים לב! איזה מטרות חשובות באמת ואיזה תפלות.

אוהב אותך בני.