דרכי כמתקשרת

לנוחיותך תוכן עניינים – דרכי כמתקשרת

תקשרתי עוד בילדותי
הייתי קוראת מחשבות
הייתי קולטת את רגשות האנשים
תקשרתי בשירה
תקשרתי בריקוד
לימדתי אנשים להיכנס לטראנס דרך ריקוד
התחלתי להיות מודעת שאני מתקשרת
יכולות התקשור שלי הלכו וגברו


תקשרתי עוד בילדותי

כבר מילדותי תקשרתי אך לא הייתי כלל במודעות למושג תקשור ולא ידעתי שאני מתקשרת. פשוט ידעתי דברים ולא ידעתי למה כל הזמן אנשים באים להתייעץ איתי. זה היה בכל מקום בו הייתי. שאלתי את עצמי למה אנשים באים אליי בהיחבא להתייעץ עימי?  זה היה כל כך מוזר שגם צעירים וגם מבוגרים היו שופכים אליי, הילדה הקטנה, את כל צרותיהם. לימים אני חושבת שכנראה תקשרתי להם ונתתי להם עצות טובות, אחרת למה כל כך הרבה אנשים פנו אלי? אז לא הבנתי שאני מתקשרת את מורים הרוחניים ומדברת עם הישויות כל הזמן. גדלתי מגיל שש  לבד בלי אבא ואימא, שניהם היו גרושים ורחוקים ואני ילדה, חיה לבד בקיבוץ וברור שפיתחתי את יכולות התיקשור הרבות שלי מחוסר בררה. זאת היתה השפה הטבעית שלי ולא הבנתי שאני יוצאת דופן.

הייתי קוראת מחשבות

כשהייתי קוראת מחשבותיהם של אנשים זה יצר הרבה מאוד בעיות. הייתי עונה לאנשים לא לפי מה שהם אומרים אלה לפי מה שהם חושבים. בייחוד זכורים לי ימי הולדת של אורחים שהוזמנו והיו אומרים לי עדנהל'ה כאילו בחיבה אך למעשה הייתי רואה את מחשבותיהם שהם שונאים אותי ועדנהל'ה זה זיוף אחד גדול.
 לא ידעתי להיות מנומסת, פוליטיקאית או בעלת טאקט והייתי מגיבה ישירות למחשבותיהם. אמי לא ידעה מה לעשות איתי ועשרות פעמים אמרה לי " שצריך לדעת להיות פוליטיקאי אחרת לא יהיה לי טוב בחיים". הייתי עונה לה כך: האנשים שיהיו לידי יהיו כנים וישרים ולא צבועים! מאז ועד היום אנשים כאלה "מנומסים או צבועים או פוליטיקאים" פשוט לא יכולים להיות לידי הרבה זמן, תמיד יהיה רגע שזה יתפוצץ. כיום בבגרותי אני יכולה לזמן קצר ביותר לראות את הצביעות ולשתוק. לעומת זאת אנשים כנים שמחוברים לעצמם גם אם יגידו דברים שלא נראים לי, אני ממשיכה להיות איתם בקשר ובאהבה.

הייתי קולטת את רגשות האנשים

כתוצאה מזה שאני מרגישה דברים, לא יכולה לתפקד כמו שאר האנשים וזה גרם להרבה בעיות. אמי מזכירה לי איך כל פעם שהייתה לוקחת אותי למצעדים (בימי העצמאות או עדלאידע בפורים), אני שהייתי קולטת את האנשים, כשהייתי מגיעה למקומות שיש בהם מאסות של אנשים הייתי מתחילה לצאת מכל איזון, זה היה יותר מדי קשה בשבילי והייתי מתחילה לבכות ולצעוק שייקחו אותי מכאן.
אמי הייתה מאוכזבת הרי דאגה שיהיו לנו מקומות טובים. אך אני לא יכולתי לשאת את אוסף הכאב והסבל של האנשים מסביבי. הייתי צעירה מאד בגיל ואף אחד לא הסביר לי מה קורה לי. רק בבגרותי הבנתי למה כל כך קשה לי להיות עם הרבה אנשים. 
זה קרה כשלקחו אותי לשוק ואפילו באוטובוס, הייתי מתחילה לקלוט את הרגשות של האנשים ורוב האנשים חיים בעצב ובכאב.

תקשרתי בשירה

מכיוון שתקשרתי כבר בילדותי הייתי ממציאה לעצמי כל הזמן שירים. השירים היו מגיעים אליי, הייתי שרה ומנסה לכתוב אותם, אך רק בגיל מאוחר הצלחתי. בגיל 18 היה לי כבר אוסף גדול של שירים מתוקשרים. מאוחר יותר כעסתי על עצמי באיזו זכות אני כותבת שירים כי הרי אינני משוררת כמו ביאליק או עמיחי, והשמדתי את כולם! גם את השירים שאימי החביאה ושמרה.
 כמובן שהשירה לא הפסיקה והמשכתי לכתוב שירים ומאז הוצאתי כבר ספר שירים ורישומים, ויש עוד כמה ספרי שירה בדרך.

תקשרתי בריקוד

כילדה קטנה הייתי כל הזמן רוקדת. הייתי שומעת מוסיקה ורוקדת שעות. הריקוד שלי היה הכניסה לטראנס. תוך כדי ריקוד הייתי נכנסת לעולמות אחרים. אפילו חשבתי שאהיה רקדנית בבגרותי.
לא הבנתי איזה סוג ריקוד אני רוקדת אבל הבנתי שכשאני רוקדת קורה לי משהו מופלא! אני מקבלת תשובה לכל שאלה שיש ואני מקבלת הרבה אהבה. זה היה מקום של בריחה לעולמות הגבוהים שכמובן כילדה כלל לא הבנתי, אבל בבגרותי הבנתי שאני נכנסת לטראנס תוך כדי ריקוד.

לימדתי אנשים להיכנס לטראנס דרך ריקוד

המיומנות שלי להיכנס לטראנס הגיעה מגלגוליי הקודמים כיוון שעשיתי זאת באופן טבעי כל חיי.    ב-1994 התחלתי ללמד אנשים להיכנס לטראנס תוך כדי ריקוד, קראתי לזה "כולידאנס" להבדיל את זה ממוסיקת הטראנס האלקטרונית. כשאני מכניסה אנשים לטראנס אני עולה לעולמות הגבוהים, מעבירה אנרגיה עצומה לכל המשתתפים ובכך עוזרת להם להיכנס לטראנס. אני גם עוברת בין האנשים ועושה להם טיפולים ע"מ לעזור להם להשתחרר, לשחרר את המיינד ואת המחשבות. במשך השנים לימדתי אנשים להיכנס לטראנס בפסטיבלים רבים, בכנסים ובאירועים למאות אנשים.

התחלתי להיות מודעת לכך שאני מתקשרת

עד 1978 לא הבנתי בכלל שאני מתקשרת, לא הבנתי שאני שונה מאנשים אחרים ושאני קולטת דברים שאחרים לא קולטים. התחלתי לעשות הפרדה בין המהות שלי ומה שלא שייך לי. זה קרה כשהלכתי לטיפול אקופקטורה (רפואה סינית). אחרי שהיו לי שתי הפלות בבי"ח בלינסון, פגשתי אישה אשר ספרה לי שיש טיפול חדשני אצל אדם אשר מטפל לפי הרפואה הסינית.
מכיוון שכבר הייתי בענייני רפואה אלטרנטיבית מזה שנים רבות, ישר הלכתי לטיפול אצלו ובזמן הטיפול הבנתי שאני קולטת דברים שלא שייכים לי. ראיתי שאני קולטת את המתחים שלו את מה שיש לו בלב, את הבעיות הרפואיות והרגשיות שלו. במקום להיות רגועה ושלווה כמו שהייתי אמורה להיות בטיפול התחלתי להרגיש את כל הכאבים שלו.
 אחרי שהתאפקתי והתאפקתי לא יכולתי יותר, באתי לטיפול ואמרתי לו: "עכשיו אין טיפול"! הושבתי אותו והתחלתי לספר לו את כל הבעיות שלו. הוא אימת את הכול. אז גם תקשרתי לו את אביו שנפטר.
 אח"כ הייתי קולטת כל מיני אנשים והייתי מאמתת אם מה שאני קולטת זה נכון. כמו למשל אישה שהחזקתי לה את היד בתרגיל במדרשה בחינוך מיוחד והתחלתי להרגיש את העצב הנוראי שלה. קראתי לה הצידה ואמרתי לה שאני מרגישה את העצב הקשה שיש לה. ואז היא ספרה לי שאמא שלה נפטרה והבן שלה נהרג במלחמת יום הכיפורים. שנים היינו בקשר אחרי זה.

יכולות התקשור שלי הלכו וגברו בקצב מסחרר

ואז התחילה תקופה מאוד קשה אשר בה מצאתי את עצמי מתקשרת ללא הפסק. לא היו ספרים, לא היו אנשים לשאול אותם מה קורה לי, לא היה עם מי לדבר על זה. בעלי לשעבר היה אומר לי כל הזמן להפסיק ואני מנסה להפסיק וזה רק הולך וגובר.
היכולות שלי הלכו וגברו בקצב מסחרר כשאני לא מצליחה לשלוט על זה בכלל! אני נכנסת לאנשים חווה את הסבל שלהם ולא יודעת איך לצאת מזה, מחפשת תשובות לשאלות ולא יודעת איפה למצוא אותן ומרגישה בדידות נוראית. כל זה קרה תוך כדי הלימודים שלי במדרשה למורים לאומנות וציור.

מרכז כוליות - גלריה רוחנית

אתרים נוספים מבית כוליות

עקבו אחרי ברשתות החברתיות

וואטסאפ
שליחה
דילוג לתוכן